מחשב כוח יוני עבור פתרונות כימיים

חשב את כוח היונים של פתרונות בהתבסס על ריכוז יונים וטען. חיוני ליישומים בכימיה, ביוכימיה ומדעי הסביבה.

מחשבון כוח יוני

מידע על יונים

יון 1

נוסחת חישוב

I = 0.5 × Σ(ci × zi2)
כאשר I הוא כוח יוני, c הוא הריכוז של כל יון במול/ליטר, ו-z הוא המטען של כל יון.

תוצאת כוח יוני

0.0000 מול/ליטר

מחשבון זה קובע את כוח היוני של תמיסה בהתבסס על הריכוז והמטען של כל יון נוכחי. כוח יוני הוא מדד לריכוז הכולל של יונים בתמיסה, תוך התחשבות גם בריכוז וגם במטען.

📚

תיעוד

מחשבון עוצמת יון

מבוא

מחשבון עוצמת יון הוא כלי עוצמתי שנועד לקבוע במדויק את עוצמת היון של פתרונות כימיים בהתבסס על ריכוז היון וטען. עוצמת יון היא פרמטר קרדינלי בכימיה פיזיקלית ובביוכימיה שמודד את ריכוז היון בפתרון, תוך התחשבות גם בריכוזם וגם בטענתם. מחשבון זה מספק דרך פשוטה אך יעילה לחשב את עוצמת היון עבור פתרונות המכילים מספר יונים, מה שהופך אותו לבלתי ניתן להחלפה עבור חוקרים, סטודנטים ומקצוענים העובדים עם פתרונות אלקטרוליטיים.

עוצמת יון משפיעה על תכונות רבות של פתרונות, כולל קואפיציאנטים פעילות, מסיסות, קצב תגובות ויציבות מערכות קולואידיות. על ידי חישוב מדויק של עוצמת יון, מדענים יכולים לחזות טוב יותר ולהבין התנהגות כימית בסביבות שונות, ממערכות ביולוגיות ועד תהליכים תעשייתיים.

מהי עוצמת יון?

עוצמת יון (I) היא מדד לריכוז הכולל של יונים בפתרון, תוך התחשבות הן בריכוז של כל יון והן בטענתו. בניגוד לסכום פשוט של ריכוזים, עוצמת יון נותנת משקל רב יותר ליונים עם טענות גבוהות יותר, ומשקפת את השפעתם החזקה יותר על תכונות הפתרון.

המושג הוצג על ידי גילברט ניוטון לואיס ומרל רנדל בשנת 1921 כחלק מעבודתם על תרמודינמיקה כימית. מאז הפך לפרמטר בסיסי בהבנת פתרונות אלקטרוליטיים ותכונותיהם.

נוסחת עוצמת יון

עוצמת היון של פתרון מחושבת באמצעות הנוסחה הבאה:

I=12i=1ncizi2I = \frac{1}{2} \sum_{i=1}^{n} c_i z_i^2

איפה:

  • II היא עוצמת היון (בדרך כלל במול/ליטר או מול/קילוגרם)
  • cic_i הוא הריכוז המולרי של יון ii (במול/ליטר)
  • ziz_i הוא הטען של יון ii (חסר מימד)
  • הסכום נלקח על פני כל היונים הנמצאים בפתרון

הגורם של 1/2 בנוסחה מתחשב בעובדה שכל אינטראקציה יונית נחשבת פעמיים כאשר מסכמים על פני כל היונים.

הסבר מתמטי

נוסחת עוצמת היון נותנת משקל רב יותר ליונים עם טענות גבוהות יותר בגלל הטור המרובע (zi2z_i^2). זה משקף את המציאות הפיזית שיונים רב-ערכיים (כאלה עם טענות של ±2, ±3 וכו') משפיעים הרבה יותר על תכונות הפתרון מאשר יונים חד-ערכיים (כאלה עם טענה של ±1).

לדוגמה, יון סידן (Ca²⁺) עם טענה של +2 תורם ארבע פעמים יותר לעוצמת היון מאשר יון נתרן (Na⁺) עם טענה של +1 באותו ריכוז, מכיוון ש-2² = 4.

הערות חשובות לגבי הנוסחה

  1. ריבוע הטענה: הטענה מרובעת בנוסחה, כך שיונים שליליים וחיוביים עם אותה טענה מוחלטת תורמים באותה מידה לעוצמת היון. לדוגמה, Cl⁻ ו-Na⁺ תורמים את אותה כמות לעוצמת היון בריכוזים שווים.

  2. יחידות: עוצמת יון מתוארת בדרך כלל במול/ליטר (מולר) עבור פתרונות או מול/קילוגרם (מוללי) עבור פתרונות מרוכזים יותר כאשר שינויים בנפח הופכים להיות משמעותיים.

  3. מולקולות נייטרליות: מולקולות ללא טענה (z = 0) אינן תורמות לעוצמת היון, מכיוון ש-0² = 0.

כיצד להשתמש במחשבון עוצמת יון

המחשבון שלנו מספק דרך פשוטה לקבוע את עוצמת היון של פתרונות המכילים מספר יונים. הנה מדריך שלב אחר שלב:

  1. הזן מידע על יון: עבור כל יון בפתרון שלך, הזן:

    • ריכוז: הריכוז המולרי במול/ליטר
    • טענה: הטענה היונית (יכולה להיות חיובית או שלילית)
  2. הוסף יונים נוספים: לחץ על כפתור "הוסף יון נוסף" כדי לכלול יונים נוספים בחישוב שלך. תוכל להוסיף כמה יונים שצריך כדי לייצג את הפתרון שלך.

  3. הסר יונים: אם אתה צריך להסיר יון, לחץ על סמל הפח ליד היון שברצונך למחוק.

  4. צפה בתוצאות: המחשבון מחשב אוטומטית את עוצמת היון כאשר אתה מזין נתונים, ומציג את התוצאה במול/ליטר.

  5. העתק תוצאות: השתמש בכפתור ההעתקה כדי להעביר בקלות את עוצמת היון המחושבת להערות או דוחות שלך.

דוגמת חישוב

בואו נחשב את עוצמת היון של פתרון המכיל:

  • 0.1 מול/ליטר NaCl (שמתפרק ל-Na⁺ ו-Cl⁻)
  • 0.05 מול/ליטר CaCl₂ (שמתפרק ל-Ca²⁺ ו-2Cl⁻)

שלב 1: זיהוי כל היונים וריכוזיהם

  • Na⁺: 0.1 מול/ליטר, טענה = +1
  • Cl⁻ מ-NaCl: 0.1 מול/ליטר, טענה = -1
  • Ca²⁺: 0.05 מול/ליטר, טענה = +2
  • Cl⁻ מ-CaCl₂: 0.1 מול/ליטר, טענה = -1

שלב 2: חישוב באמצעות הנוסחה I=12[(0.1×12)+(0.1×(1)2)+(0.05×22)+(0.1×(1)2)]I = \frac{1}{2} [(0.1 \times 1^2) + (0.1 \times (-1)^2) + (0.05 \times 2^2) + (0.1 \times (-1)^2)] I=12[0.1+0.1+0.2+0.1]I = \frac{1}{2} [0.1 + 0.1 + 0.2 + 0.1] I=12×0.5=0.25I = \frac{1}{2} \times 0.5 = 0.25 מול/ליטר

שימושים לחישובי עוצמת יון

חישובי עוצמת יון הם חיוניים במספר יישומים מדעיים ותעשייתיים:

1. ביוכימיה וביולוגיה מולקולרית

  • יציבות חלבונים: עוצמת יון משפיעה על קיפול חלבונים, יציבותם ומסיסותם. לרבים מהחלבונים יש טווח אופטימלי של יציבות בעוצמות יון ספציפיות.
  • קינטיקה של אנזימים: קצב התגובות של אנזימים מושפע מעוצמת יון, שמשפיעה על קישור הסובסטרט ופעילות הקטליטית.
  • אינטראקציות DNA: הקישור של חלבונים ל-DNA והיציבות של זוגות DNA תלויים מאוד בעוצמת יון.
  • הכנת בופרים: הכנת בופרים עם עוצמת יון נכונה היא קריטית לשמירה על תנאים ניסיוניים עקביים.

2. כימיה אנליטית

  • מדידות אלקטרוכימיות: עוצמת יון משפיעה על פוטנציאלים של אלקטרודות ויש לשלוט בה בניתוחים פוטנציומטריים וולטאמטריים.
  • כרומטוגרפיה: עוצמת היון של השלב הנייד משפיעה על יעילות ההפרדה בכרומטוגרפיה החלופית יונית.
  • ספקטרוסקופיה: כמה טכניקות ספקטרוסקופיות דורשות גורמי תיקון בהתבסס על עוצמת יון.

3. מדע הסביבה

  • הערכת איכות מים: עוצמת יון היא פרמטר חשוב במערכות מים טבעיות, משפיעה על העברת מזהמים וזמינות ביולוגית.
  • מדע קרקע: קיבולת החלפת יונים וזמינות חומרים מזינים בקרקעות תלויות בעוצמת היון של פתרונות הקרקע.
  • טיפול בשפכים: תהליכים כמו קואגולציה ופלוקולציה מושפעים מעוצמת היון של השפכים.

4. מדעי התרופות

  • הכנת תרופות: עוצמת יון משפיעה על מסיסות, יציבות וזמינות ביולוגית של תרופות.
  • בקרת איכות: שמירה על עוצמת יון עקבית היא חשובה לבדיקות תרופתיות שחוזרות על עצמן.
  • מערכות שחרור תרופות: קצב השחרור של תרופות ממערכות שחרור שונות יכול להיות מושפע מעוצמת יון.

5. יישומים תעשייתיים

  • טיפול במים: תהליכים כמו אוסמוזה הפוכה והחלפה יונית מושפעים מעוצמת היון של מים מזינים.
  • עיבוד מזון: עוצמת יון משפיעה על פונקציונליות חלבונים במערכות מזון, משפיעה על מרקם ויציבות.
  • עיבוד מינרלים: טכניקות הפרדה כמו ציפה והשפעות אחרות במכרות רגישות לעוצמת היון.

חלופות לעוצמת יון

בעוד שעוצמת יון היא פרמטר בסיסי, ישנם מושגים קשורים שעשויים להיות מתאימים יותר בהקשרים מסוימים:

1. קואפיציאנטים פעילות

קואפיציאנטים פעילות מספקים מדד ישיר יותר להתנהגות לא אידיאלית בפתרונות. הם קשורים לעוצמת יון באמצעות משוואות כמו משוואת דבי-הוקל אך מספקים מידע ספציפי על התנהגות יון בודד ולא על תכונת הפתרון הכוללת.

2. מסה מומסת כוללת (TDS)

בהערכות איכות מים וביישומים סביבתיים, TDS מספק מדד פשוט יותר לתוכן הכולל של יונים מבלי להתחשב בהבדלים בטענה. קל יותר למדוד ישירות אך מספק פחות תובנה תאורטית מעוצמת יון.

3. מוליכות

מוליכות חשמלית משמשת לעיתים קרובות כפרוקסי לתוכן יוני בפתרונות. בעוד שהיא קשורה לעוצמת יון, מוליכות תלויה גם ביונים הספציפיים הנמצאים ובניידותם.

4. עוצמת יון אפקטיבית

בפתרונות מורכבים עם ריכוזים גבוהים או בנוכחות זוגות יונים, עוצמת היון האפקטיבית (שמתחשבת באסוציאציות יוניות) עשויה להיות רלוונטית יותר מעוצמת היון הפורמלית המחושבת מריכוזים כוללים.

היסטוריה של מושג עוצמת יון

המושג של עוצמת יון הוצג לראשונה על ידי גילברט ניוטון לואיס ומרל רנדל במאמר המהפכני שלהם בשנת 1921 ובספר הלימוד הבא שלהם "תרמודינמיקה ואנרגיית חינם של חומרים כימיים" (1923). הם פיתחו את המושג כדי לעזור להסביר את ההתנהגות של פתרונות אלקטרוליטיים שהסטו מהתנהגות אידיאלית.

התפתחויות מרכזיות בתיאוריה של עוצמת יון:

  1. 1923: לואיס ורנדל ניסחו את מושג עוצמת היון כדי להתמודד עם התנהגות לא אידיאלית בפתרונות אלקטרוליטיים.

  2. 1923-1925: פיטר דבי ואריך הוקל פיתחו את התיאוריה שלהם על פתרונות אלקטרוליטיים, שהשתמשה בעוצמת יון כפרמטר מרכזי בחישוב קואפיציאנטים פעילות. משוואת דבי-הוקל מקשרת בין קואפיציאנטים פעילות לעוצמת יון ונשארת בסיסית בכימיה של פתרונות.

  3. שנות ה-30-40: הרחבות לתיאוריה של דבי-הוקל על ידי מדענים כמו גונטלברג, דייוויס וגוגנהיים שיפרו תחזיות עבור פתרונות עם עוצמות יון גבוהות יותר.

  4. שנות ה-50: פיתוח תיאוריות אינטראקציה ספציפיות ליונים (SIT) על ידי ברונסטד, גוגנהיים וסקצ'רד סיפק מודלים טובים יותר עבור פתרונות מרוכזים.

  5. שנות ה-70-80: קנת פיצר פיתח מערכת מקיפה של משוואות לחישוב קואפיציאנטים פעילות בפתרונות עם עוצמת יון גבוהה, והרחיב את טווח החישובים של עוצמת יון.

  6. עידן מודרני: שיטות חישוביות כולל סימולציות דינמיות מולקולריות מאפשרות כעת מודל מפורט של אינטראקציות יונים בפתרונות מורכבים, משלימות את הגישה של עוצמת יון.

המושג של עוצמת יון עמד במבחן הזמן וממשיך להיות אבן יסוד בכימיה פיזיקלית ובתרמודינמיקה של פתרונות. תועלתו המעשית בחיזוי והבנת התנהגות פתרונות מבטיחה את המשך הרלוונטיות שלו במדע ובטכנולוגיה המודרנית.

דוגמאות קוד לחישוב עוצמת יון

הנה דוגמאות בשפות תכנות שונות המראות כיצד לחשב עוצמת יון:

1def calculate_ionic_strength(ions):
2    """
3    לחשב את עוצמת היון של פתרון.
4    
5    פרמטרים:
6    ions -- רשימה של מילונים עם 'concentration' (mol/L) ו-'charge' מפתחות
7    
8    מחזיר:
9    עוצמת יון במול/ליטר
10    """
11    sum_c_z_squared = 0
12    for ion in ions:
13        concentration = ion['concentration']
14        charge = ion['charge']
15        sum_c_z_squared += concentration * (charge ** 2)
16    
17    return 0.5 * sum_c_z_squared
18
19# דוגמת שימוש
20solution = [
21    {'concentration': 0.1, 'charge': 1},    # Na+
22    {'concentration': 0.1, 'charge': -1},   # Cl-
23    {'concentration': 0.05, 'charge': 2},   # Ca2+
24    {'concentration': 0.1, 'charge': -1}    # Cl- מ-CaCl2
25]
26
27ionic_strength = calculate_ionic_strength(solution)
28print(f"עוצמת יון: {ionic_strength:.4f} mol/L")  # פלט: 0.2500 mol/L
29

דוגמאות מספריות

הנה כמה דוגמאות מעשיות לחישובי עוצמת יון עבור פתרונות נפוצים:

דוגמה 1: פתרון נתרן כלוריד (NaCl)

  • ריכוז: 0.1 מול/ליטר
  • יונים: Na⁺ (0.1 מול/ליטר, טענה +1) ו-Cl⁻ (0.1 מול/ליטר, טענה -1)
  • חישוב: I = 0.5 × [(0.1 × 1²) + (0.1 × (-1)²)] = 0.5 × (0.1 + 0.1) = 0.1 מול/ליטר

דוגמה 2: פתרון סידן כלוריד (CaCl₂)

  • ריכוז: 0.1 מול/ליטר
  • יונים: Ca²⁺ (0.1 מול/ליטר, טענה +2) ו-Cl⁻ (0.2 מול/ליטר, טענה -1)
  • חישוב: I = 0.5 × [(0.1 × 2²) + (0.2 × (-1)²)] = 0.5 × (0.4 + 0.2) = 0.3 מול/ליטר

דוגמה 3: פתרון אלקטרוליט מעורב

  • 0.05 מול/ליטר NaCl ו-0.02 מול/ליטר MgSO₄
  • יונים:
    • Na⁺ (0.05 מול/ליטר, טענה +1)
    • Cl⁻ (0.05 מול/ליטר, טענה -1)
    • Mg²⁺ (0.02 מול/ליטר, טענה +2)
    • SO₄²⁻ (0.02 מול/ליטר, טענה -2)
  • חישוב: I = 0.5 × [(0.05 × 1²) + (0.05 × (-1)²) + (0.02 × 2²) + (0.02 × (-2)²)]
  • I = 0.5 × (0.05 + 0.05 + 0.08 + 0.08) = 0.5 × 0.26 = 0.13 מול/ליטר

דוגמה 4: פתרון סולפט אלומיניום (Al₂(SO₄)₃)

  • ריכוז: 0.01 מול/ליטר
  • יונים: Al³⁺ (0.02 מול/ליטר, טענה +3) ו-SO₄²⁻ (0.03 מול/ליטר, טענה -2)
  • חישוב: I = 0.5 × [(0.02 × 3²) + (0.03 × (-2)²)] = 0.5 × (0.18 + 0.12) = 0.15 מול/ליטר

דוגמה 5: בופר פוספט

  • 0.05 מול/ליטר Na₂HPO₄ ו-0.05 מול/ליטר NaH₂PO₄
  • יונים:
    • Na⁺ מ-Na₂HPO₄ (0.1 מול/ליטר, טענה +1)
    • HPO₄²⁻ (0.05 מול/ליטר, טענה -2)
    • Na⁺ מ-NaH₂PO₄ (0.05 מול/ליטר, טענה +1)
    • H₂PO₄⁻ (0.05 מול/ליטר, טענה -1)
  • חישוב: I = 0.5 × [(0.15 × 1²) + (0.05 × (-2)²) + (0.05 × (-1)²)]
  • I = 0.5 × (0.15 + 0.2 + 0.05) = 0.5 × 0.4 = 0.2 מול/ליטר

שאלות נפוצות

מהי עוצמת יון ולמה היא חשובה?

עוצמת יון היא מדד לריכוז הכולל של יונים בפתרון, תוך התחשבות גם בריכוז וגם בטענה של כל יון. היא מחושבת כ-I = 0.5 × Σ(c_i × z_i²). עוצמת יון היא חשובה מכיוון שהיא משפיעה על תכונות רבות של פתרונות כולל קואפיציאנטים פעילות, מסיסות, קצב תגובות ויציבות קולואידית. בביוכימיה, היא משפיעה על יציבות חלבונים, פעילות אנזימים ואינטראקציות DNA.

איך עוצמת יון שונה מהמולריות?

מולריות פשוט מודדת את הריכוז של חומר במולים לליטר פתרון. עוצמת יון, לעומת זאת, מתחשבת גם בריכוז וגם בטענה של יונים. הטענה מרובעת בנוסחת עוצמת יון, מה שנותן משקל רב יותר ליונים עם טענות גבוהות יותר. לדוגמה, פתרון של 0.1 מ' CaCl₂ יש לו מולריות של 0.1 מ', אך עוצמת יון של 0.3 מ' בגלל נוכחות של יון אחד Ca²⁺ ושני יוני Cl⁻ לכל יחידת נוסחה.

האם עוצמת יון משתנה עם pH?

כן, עוצמת יון יכולה להשתנות עם pH, במיוחד בפתרונות המכילים חומצות או בסיסים חלשים. כאשר pH משתנה, האיזון בין הצורות המופרעות והלא מופרעות משתנה, מה שעשוי לשנות את הטענות של המינים בפתרון. לדוגמה, בבופר פוספט, היחס בין H₂PO₄⁻ ל-HPO₄²⁻ משתנה עם pH, משפיע על עוצמת היון הכוללת.

איך טמפרטורה משפיעה על עוצמת יון?

טמפרטורה עצמה לא משנה ישירות את חישוב עוצמת היון. עם זאת, טמפרטורה יכולה להשפיע על התפרקות של אלקטרוליטים, מסיסות וזוגות יונים, שמשפיעים בעקיפין על עוצמת היון האפקטיבית. בנוסף, עבור עבודה מדויקת מאוד, ייתכן שיהיה צורך בתיקון יחידות ריכוז (למשל, המרה בין מולריות למולליות).

האם עוצמת יון יכולה להיות שלילית?

לא, עוצמת יון לא יכולה להיות שלילית. מכיוון שהנוסחה כוללת ריבוע של טענת כל יון (z_i²), כל המונחים בסכום הם חיוביים, ללא קשר אם היונים הם חיוביים או שליליים. הכפל ב-0.5 גם לא משנה את הסימן.

כיצד אני מחשב עוצמת יון עבור תערובת של אלקטרוליטים?

כדי לחשב את עוצמת היון של תערובת, יש לזהות את כל היונים הנמצאים, לקבוע את ריכוזיהם וטענותיהם, וליישם את הנוסחה הסטנדרטית I = 0.5 × Σ(c_i × z_i²). יש לוודא להתחשב בסטויכיומטריה של התפרקות. לדוגמה, 0.1 מ' CaCl₂ מייצרת 0.1 מ' Ca²⁺ ו-0.2 מ' Cl⁻.

מה ההבדל בין עוצמת יון פורמלית לאפקטיבית?

עוצמת יון פורמלית מחושבת בהנחה של התפרקות מלאה של כל האלקטרוליטים. עוצמת יון אפקטיבית מתחשבת בהתפרקות לא מלאה, זוגות יונים והתנהגויות לא אידיאליות אחרות בפתרונות אמיתיים. בפתרונות מדוללים, ערכים אלה דומים, אך הם יכולים להשתנות באופן משמעותי בפתרונות מרוכזים או עם אלקטרוליטים מסוימים.

איך עוצמת יון משפיעה על יציבות חלבונים?

עוצמת יון משפיעה על יציבות חלבונים דרך מספר מנגנונים:

  1. סינון אינטראקציות אלקטרוסטטיות בין חומצות אמינו טעונות
  2. השפעה על אינטראקציות הידרופוביות
  3. השפעה על רשתות קישור מימן
  4. שינוי מבנה המים סביב החלבון

לרבים מהחלבונים יש טווח אופטימלי של עוצמת יון ליציבות. עוצמת יון נמוכה מדי עשויה לא לסנן כראוי את הדחיות, בעוד שעוצמת יון גבוהה מדי יכולה לקדם אגירה או דנאטורציה.

אילו יחידות משמשות לעוצמת יון?

עוצמת יון מתוארת בדרך כלל במולים לליטר (mol/L או M) כאשר היא מחושבת באמצעות ריכוזים מולריים. בהקשרים מסוימים, במיוחד עבור פתרונות מרוכזים, היא עשויה להתבטא במולים לקילוגרם ממס (mol/kg או m) כאשר היא מחושבת באמצעות ריכוזים מולליים.

עד כמה מדויק המחשבון לעוצמת יון עבור פתרונות מרוכזים?

הנוסחה הפשוטה לעוצמת יון (I = 0.5 × Σ(c_i × z_i²)) מדויקת ביותר עבור פתרונות מדוללים (בדרך כלל מתחת ל-0.01 M). עבור פתרונות מרוכזים יותר, המחשבון מספק הערכה של עוצמת יון פורמלית, אך הוא לא מתחשב בהתנהגויות לא אידיאליות כמו התפרקות לא מלאה וזוגות יונים. עבור פתרונות מרוכזים מאוד או עבודה מדויקת עם אלקטרוליטים מרוכזים, ייתכן שיהיה צורך במודלים מורכבים יותר כמו משוואות פיצר.

מקורות

  1. לואיס, ג.נ. ורנדל, מ. (1923). תרמודינמיקה ואנרגיית חינם של חומרים כימיים. מקגרו-היל.

  2. דבי, פ. והוקל, א. (1923). "Zur Theorie der Elektrolyte". Physikalische Zeitschrift. 24: 185–206.

  3. פיצר, ק.ס. (1991). קואפיציאנטים פעילות בפתרונות אלקטרוליטיים (מהדורה שנייה). CRC Press.

  4. האריס, ד.ס. (2010). ניתוח כימי כמותי (מהדורה שמינית). W.H. Freeman and Company.

  5. סטום, ו. ומורגן, ג'יי.ג'יי. (1996). כימיה מימית: שווי משקל כימי וקצבים במים טבעיים (מהדורה שלישית). Wiley-Interscience.

  6. אטקינס, פ. ודה פאולה, ג'. (2014). כימיה פיזיקלית של אטקינס (מהדורה עשירית). Oxford University Press.

  7. ברג'ס, ג'. (1999). יונים בפתרון: עקרונות בסיסיים של אינטראקציות כימיות (מהדורה שנייה). הוצאת הורווד.

  8. "עוצמת יון." ויקיפדיה, קרן ויקימדיה, https://en.wikipedia.org/wiki/Ionic_strength. גישה 2 באוגוסט 2024.

  9. בוקרס, ג'וֹ'מ. ורדי, א.ק.נ. (1998). אלקטרוכימיה מודרנית (מהדורה שנייה). הוצאת פלנום.

  10. לייד, ד.ר. (עורך) (2005). מדריך CRC לכימיה ופיזיקה (מהדורה 86). CRC Press.


הצעת תיאור מטא: חשב עוצמת יון במדויק עם המחשבון המקוון החינמי שלנו. למד כיצד ריכוז וטענה משפיעים על תכונות הפתרון בכימיה וביוכימיה.