מחשבון pH של פתרונות בופר על פי משוואת הנדרסון-האסטלבלך
חשב את ה-pH של פתרונות בופר באמצעות משוואת הנדרסון-האסטלבלך. הזן pKa וריכוזים של חומצה ובסיס קוניגטיבי כדי לקבוע את ה-pH של הפתרון.
מחשבון pH של הנדרסון-האסטלבלך
משוואת הנדרסון-האסטלבלך
pH מחושב
הדמיית קיבולת הבופר
תיעוד
מחשבון pH של הנדרסון-האסטלבלך
מבוא
מחשבון pH של הנדרסון-האסטלבלך הוא כלי חיוני עבור כימאים, ביוכימאים וסטודנטים לביולוגיה העובדים עם פתרונות בופר ואיזונים חומציים-בסיסיים. מחשבון זה משתמש במשוואת הנדרסון-האסטלבלך כדי לקבוע את ה-pH של פתרון בופר בהתבסס על קבוע הדיסוציאציה של החומצה (pKa) והריכוזים היחסיים של חומצה ובסיסה הקונוגטיבית. הבנת חישוב pH של בופר היא קריטית בהליכי מעבדה שונים, ניתוח מערכות ביולוגיות, והכנת תרופות שבהן שמירה על pH יציב היא קריטית עבור תגובות כימיות או תהליכים ביולוגיים.
פתרונות בופר מתנגדים לשינויים ב-pH כאשר כמות קטנה של חומצה או בסיס מתווספת, מה שהופך אותם לבלתי נפרדים בהגדרות ניסיוניות ובמערכות חיים. משוואת הנדרסון-האסטלבלך מספקת קשר מתמטי המאפשר למדענים לחזות את ה-pH של פתרונות בופר ולעצב בופרים עם ערכי pH ספציפיים עבור יישומים שונים.
משוואת הנדרסון-האסטלבלך
משוואת הנדרסון-האסטלבלך מתוארת כך:
כאשר:
- pH הוא הלוגריתם השלילי של ריכוז יוני המימן
- pKa הוא הלוגריתם השלילי של קבוע הדיסוציאציה של החומצה (Ka)
- [A⁻] הוא ריכוז המולרי של הבסיס הקונוגטיבי
- [HA] הוא ריכוז המולרי של החומצה הלא דיסוציאטיבית
הבנת המשתנים
pKa (קבוע דיסוציאציה של חומצה)
ה-pKa הוא מדד לחוזק החומצה - במיוחד, נטייתה לתרום פרוטון. הוא מוגדר כלוגריתם השלילי של קבוע הדיסוציאציה של החומצה (Ka):
ערך ה-pKa הוא קריטי מכיוון ש:
- הוא קובע את טווח ה-pH שבו בופר הוא היעיל ביותר
- בופר פועל בצורה הטובה ביותר כאשר ה-pH הוא בטווח של ±1 יחידה מה-pKa
- לכל חומצה יש ערך pKa מאפיין התלוי במבנה המולקולרי שלה
ריכוז הבסיס הקונוגטיבי [A⁻]
זה מייצג את ריכוז הצורה הלא פרוטונית של החומצה, אשר קיבלה פרוטון. לדוגמה, בבופר חומצה אצטית/אצטט, יון האצטט (CH₃COO⁻) הוא הבסיס הקונוגטיבי.
ריכוז החומצה [HA]
זהו ריכוז הצורה הלא דיסוציאטיבית (הפרוטונית) של החומצה. בבופר חומצה אצטית/אצטט, חומצה אצטית (CH₃COOH) היא החומצה הלא דיסוציאטיבית.
מקרים מיוחדים ותנאים קיצוניים
-
ריכוזים שווים: כאשר [A⁻] = [HA], המונח הלוגריתמי הופך ל-log(1) = 0, וה-pH = pKa. זהו עיקרון מרכזי בהכנת בופרים.
-
ריכוזים קטנים מאוד: המשוואה נשארת בתוקף עבור פתרונות מדוללים מאוד, אך גורמים אחרים כמו דיסוציאציה עצמית של מים עשויים להפוך להיות משמעותיים בריכוזים נמוכים מאוד.
-
השפעות טמפרטורה: ערך ה-pKa יכול להשתנות עם טמפרטורה, מה שמשפיע על ה-pH המחושב. רוב ערכי ה-pKa הסטנדרטיים מדווחים ב-25°C.
-
חוזק יוני: חוזק יוני גבוה יכול להשפיע על קואפיצנטים של פעילות ולשנות את ה-pKa האפקטיבי, במיוחד בפתרונות לא אידיאליים.
כיצד להשתמש במחשבון הנדרסון-האסטלבלך
המחשבון שלנו מפשט את תהליך קביעת pH של הבופר באמצעות משוואת הנדרסון-האסטלבלך. עקוב אחרי הצעדים הבאים כדי לחשב את ה-pH של פתרון הבופר שלך:
-
הכנס את ערך ה-pKa של החומצה שלך בשדה הקלט הראשון
- ערך זה ניתן למצוא בספרי הפניה כימיים או במאגרי מידע מקוונים
- ערכי pKa נפוצים מסופקים בטבלת ההפניה למטה
-
הכנס את ריכוז הבסיס הקונוגטיבי [A⁻] במול/ליטר (מולר)
- זה בדרך כלל ריכוז הצורת מלח (למשל, נתרן אצטט)
-
הכנס את ריכוז החומצה [HA] במול/ליטר (מולר)
- זהו ריכוז החומצה הלא דיסוציאטיבית (למשל, חומצה אצטית)
-
המחשבון יחשב אוטומטית את ה-pH באמצעות משוואת הנדרסון-האסטלבלך
- התוצאה מוצגת עם שתי ספרות עשרוניות לדיוק
-
תוכל להעתיק את התוצאה באמצעות כפתור ההעתקה לשימוש בדוחות או חישובים נוספים
-
הוויזואליזציה של קיבולת הבופר מראה כיצד קיבולת הבופר משתנה עם ה-pH, כאשר הקיבולת המרבית נמצאת בערך ה-pKa
אימות קלט
המחשבון מבצע את הבדיקות הבאות על קלטי המשתמש:
- כל הערכים חייבים להיות מספרים חיוביים
- ערך ה-pKa חייב להיות מסופק
- גם ריכוזי החומצה וגם הבסיס הקונוגטיבי חייבים להיות גדולים מאפס
אם קלטים לא חוקיים מזוהים, הודעות שגיאה ינחו אותך לתקן את הערכים לפני שהחישוב יימשך.
מקרים שימושיים עבור מחשבון הנדרסון-האסטלבלך
משוואת הנדרסון-האסטלבלך והמחשבון הזה יש להם יישומים רבים בתחומים מדעיים שונים:
1. הכנת בופר במעבדה
חוקרים לעיתים קרובות צריכים להכין פתרונות בופר עם ערכי pH ספציפיים לניסויים. באמצעות מחשבון הנדרסון-האסטלבלך:
- דוגמה: להכין בופר פוספט ב-pH 7.2 באמצעות פוספט עם pKa = 7.0:
- הכנס pKa = 7.0
- סובב את המשוואה כדי למצוא את היחס [A⁻]/[HA] הנדרש:
- 7.2 = 7.0 + log([A⁻]/[HA])
- log([A⁻]/[HA]) = 0.2
- [A⁻]/[HA] = 10^0.2 = 1.58
- בחר ריכוזים עם יחס זה, כמו [A⁻] = 0.158 M ו-[HA] = 0.100 M
2. מחקר ביוכימי
מערכות בופר הן קריטיות בביוכימיה לשמירה על pH אופטימלי לפעילות אנזימים:
- דוגמה: חקר אנזים עם פעילות אופטימלית ב-pH 5.5 באמצעות בופר אצטט (pKa = 4.76):
- הכנס pKa = 4.76
- חישב את היחס הנדרש: [A⁻]/[HA] = 10^(5.5-4.76) = 10^0.74 = 5.5
- הכין בופר עם [אצטט] = 0.055 M ו-[חומצה אצטית] = 0.010 M
3. הכנת תרופות
יציבות וסולבוליות של תרופות תלויות לעיתים קרובות בשמירה על תנאי pH ספציפיים:
- דוגמה: תרופה דורשת pH 6.8 ליציבות. באמצעות בופר HEPES (pKa = 7.5):
- הכנס pKa = 7.5
- חישב את היחס הנדרש: [A⁻]/[HA] = 10^(6.8-7.5) = 10^(-0.7) = 0.2
- הכין עם [HEPES⁻] = 0.02 M ו-[HEPES] = 0.10 M
4. ניתוח pH בדם
מערכת הבופר ביקרבונט היא הבופר הראשי בדם האנושי:
- דוגמה: ניתוח pH בדם באמצעות מערכת הביקרבונט (pKa = 6.1):
- ה-pH הרגיל של דם הוא כ-7.4
- היחס [HCO₃⁻]/[H₂CO₃] = 10^(7.4-6.1) = 10^1.3 = 20
- זה מסביר מדוע בדם רגיל יש כ-20 פעמים יותר ביקרבונט מאשר חומצה קרבונית
5. בדיקות מים סביבתיות
גופי מים טבעיים מכילים מערכות בופר שעוזרות לשמור על איזון אקולוגי:
- דוגמה: ניתוח אגם עם pH 6.5 המכיל בופרי פחמן (pKa = 6.4):
- הכנס pKa = 6.4
- היחס [A⁻]/[HA] = 10^(6.5-6.4) = 10^0.1 = 1.26
- זה מצביע על כך שיש מעט יותר מינים בסיסיים מאשר חומציים, מה שעוזר להתנגד לחומציות
חלופות למשוואת הנדרסון-האסטלבלך
בעוד שמשוואת הנדרסון-האסטלבלך משמשת באופן נרחב לחישובים של בופר, ישנן גישות חלופיות לקביעת pH:
-
מדידת pH ישירה: שימוש במד pH מכויל מספק קריאות pH אמיתיות במקום ערכים מחושבים, תוך התחשבות בכל רכיבי הפתרון.
-
חישובי שוויון מלאים: עבור מערכות מורכבות עם מספר שוויונים, ייתכן שיהיה צורך לפתור את קבוצת השוויונים המלאה.
-
שיטות נומריות: תוכניות מחשב שמתחשבות בקואפיצנטים של פעילות, שוויונים מרובים והשפעות טמפרטורה יכולות לספק תחזיות pH מדויקות יותר עבור פתרונות לא אידיאליים.
-
שיטת גרן: שיטה גרפית זו יכולה לשמש לקביעת נקודות סיום בטיטרציות ולחישוב קיבולת בופר.
-
תוכנות סימולציה: תוכניות כמו PHREEQC או Visual MINTEQ יכולות לדמות שוויונים כימיים מורכבים כולל pH במערכות סביבתיות וגיאולוגיות.
היסטוריה של משוואת הנדרסון-האסטלבלך
הפיתוח של משוואת הנדרסון-האסטלבלך מייצג אבן דרך משמעותית בהבנה שלנו של כימיה חומצית-בסיסית ומערכות בופר.
לורנס ג'וזף הנדרסון (1878-1942)
בשנת 1908, הביוכימאי והפיזיולוג האמריקאי לורנס ג' הנדרסון ניסח לראשונה את הקשר המתמטי בין pH, pKa והיחס בין בסיס קונוגטיבי לחומצה תוך כדי חקר תפקיד החומצה הקרבונית/ביקרבונט כבופר בדם. המשוואה המקורית של הנדרסון הייתה:
העבודה של הנדרסון הייתה פורצת דרך בהסבר כיצד הדם שומר על pH שלו למרות תוספות קבועות של מוצרים חומציים מטבוליים.
קרל אלברט האסטלבלך (1874-1962)
בשנת 1916, הרופא והכימאי הדני קרל אלברט האסטלבלך ניסח מחדש את משוואת הנדרסון תוך שימוש במושג ה-pH החדש שפותח (שהוצג על ידי סורסן בשנת 1909) ובמונחים לוגריתמיים, ויצר את הצורה המודרנית של המשוואה:
תרומתו של האסטלבלך הפכה את המשוואה ליותר פרקטית לשימוש במעבדה וביישומים קליניים, במיוחד בהבנת ויסות ה-pH בדם.
אבולוציה והשפעה
משוואת הנדרסון-האסטלבלך הפכה לאבן יסוד בכימיה חומצית-בסיסית, ביוכימיה ופיזיולוגיה:
- שנות ה-20-30: המשוואה הפכה להיות בסיסית בהבנת מערכות בופר פיזיולוגיות והפרעות חומציות-בסיס.
- שנות ה-40-50: שימוש נרחב במחקר ביוכימי כאשר הוכרה החשיבות של pH בפעילות אנזימטית.
- שנות ה-60-נוכחי: שילוב בכימיה אנליטית מודרנית, מדעי התרופות ומחקרים סביבתיים.
היום, המשוואה נשארת חיונית בתחומים החל מרפואה ועד מדע סביבתי, ועוזרת למדענים לעצב מערכות בופר, להבין ויסות pH פיזיולוגי ולנתח הפרעות חומציות-בסיס בהגדרות קליניות.
מערכות בופר נפוצות וערכי pKa שלהן
מערכת בופר | pKa | טווח pH אפקטיבי | יישומים נפוצים |
---|---|---|---|
חומצה ציטרית/ציטראט | 3.13, 4.76, 6.40 | 2.1-7.4 | שימור מזון, ניסויים ביוכימיים |
חומצה אצטית/אצטט | 4.76 | 3.8-5.8 | ביוכימיה, היסטולוגיה |
MES | 6.15 | 5.2-7.2 | מחקר ביולוגי |
פוספט | 2.12, 7.21, 12.32 | 6.2-8.2 | תרבות תאים, מחקר DNA |
HEPES | 7.55 | 6.6-8.6 | תרבות תאים, מחקר חלבונים |
טריס | 8.06 | 7.1-9.1 | ביולוגיה מולקולרית, אלקטרופורזה |
חומצה קרבונית/ביקרבונט | 6.1, 10.32 | 5.1-7.1 | חיסון דם, תרבות תאים |
בוראט | 9.24 | 8.2-10.2 | הוצאת DNA, תנאים אלקליניים |
גליצין | 2.34, 9.60 | 8.6-10.6 | כימיה של חלבונים, אלקטרופורזה |
דוגמאות קוד
הנה יישומים של משוואת הנדרסון-האסטלבלך בשפות תכנות שונות:
1' נוסחה של Excel עבור משוואת הנדרסון-האסטלבלך
2=pKa + LOG10(base_concentration/acid_concentration)
3
4' דוגמה בפורמט תא:
5' A1: ערך pKa (למשל, 4.76)
6' A2: ריכוז הבסיס [A-] (למשל, 0.1)
7' A3: ריכוז החומצה [HA] (למשל, 0.05)
8' נוסחה ב-A4: =A1 + LOG10(A2/A3)
9
1import math
2
3def calculate_ph(pKa, base_concentration, acid_concentration):
4 """
5 חישוב pH באמצעות משוואת הנדרסון-האסטלבלך
6
7 פרמטרים:
8 pKa (float): קבוע הדיסוציאציה של החומצה
9 base_concentration (float): ריכוז הבסיס הקונוגטיבי [A-] במול/ליטר
10 acid_concentration (float): ריכוז החומצה [HA] במול/ליטר
11
12 מחזיר:
13 float: ערך pH
14 """
15 if acid_concentration <= 0 or base_concentration <= 0:
16 raise ValueError("ריכוזים חייבים להיות ערכים חיוביים")
17
18 ratio = base_concentration / acid_concentration
19 pH = pKa + math.log10(ratio)
20 return pH
21
22# דוגמת שימוש:
23try:
24 pKa = 4.76 # חומצה אצטית
25 base_conc = 0.1 # ריכוז האצטט (מול/ליטר)
26 acid_conc = 0.05 # ריכוז החומצה האצטית (מול/ליטר)
27
28 pH = calculate_ph(pKa, base_conc, acid_conc)
29 print(f"ה-pH של פתרון הבופר הוא: {pH:.2f}")
30except ValueError as e:
31 print(f"שגיאה: {e}")
32
1/**
2 * חישוב pH באמצעות משוואת הנדרסון-האסטלבלך
3 * @param {number} pKa - קבוע הדיסוציאציה של החומצה
4 * @param {number} baseConcentration - ריכוז הבסיס הקונוגטיבי [A-] במול/ליטר
5 * @param {number} acidConcentration - ריכוז החומצה [HA] במול/ליטר
6 * @returns {number} ערך pH
7 */
8function calculatePH(pKa, baseConcentration, acidConcentration) {
9 // אימות קלטים
10 if (acidConcentration <= 0 || baseConcentration <= 0) {
11 throw new Error("ריכוזים חייבים להיות ערכים חיוביים");
12 }
13
14 const ratio = baseConcentration / acidConcentration;
15 const pH = pKa + Math.log10(ratio);
16 return pH;
17}
18
19// דוגמת שימוש:
20try {
21 const pKa = 7.21; // בופר פוספט
22 const baseConc = 0.15; // ריכוז יון הפוספט (מול/ליטר)
23 const acidConc = 0.10; // ריכוז חומצה פוספורית (מול/ליטר)
24
25 const pH = calculatePH(pKa, baseConc, acidConc);
26 console.log(`ה-pH של פתרון הבופר הוא: ${pH.toFixed(2)}`);
27} catch (error) {
28 console.error(`שגיאה: ${error.message}`);
29}
30
1public class HendersonHasselbalchCalculator {
2 /**
3 * חישוב pH באמצעות משוואת הנדרסון-האסטלבלך
4 *
5 * @param pKa קבוע הדיסוציאציה של החומצה
6 * @param baseConcentration ריכוז הבסיס הקונוגטיבי [A-] במול/ליטר
7 * @param acidConcentration ריכוז החומצה [HA] במול/ליטר
8 * @return ערך pH
9 * @throws IllegalArgumentException אם הריכוזים אינם חיוביים
10 */
11 public static double calculatePH(double pKa, double baseConcentration, double acidConcentration) {
12 if (acidConcentration <= 0 || baseConcentration <= 0) {
13 throw new IllegalArgumentException("ריכוזים חייבים להיות ערכים חיוביים");
14 }
15
16 double ratio = baseConcentration / acidConcentration;
17 double pH = pKa + Math.log10(ratio);
18 return pH;
19 }
20
21 public static void main(String[] args) {
22 try {
23 double pKa = 6.15; // בופר MES
24 double baseConc = 0.08; // ריכוז הבסיס הקונוגטיבי (מול/ליטר)
25 double acidConc = 0.12; // ריכוז החומצה (מול/ליטר)
26
27 double pH = calculatePH(pKa, baseConc, acidConc);
28 System.out.printf("ה-pH של פתרון הבופר הוא: %.2f%n", pH);
29 } catch (IllegalArgumentException e) {
30 System.err.println("שגיאה: " + e.getMessage());
31 }
32 }
33}
34
1# פונקציה ב-R עבור משוואת הנדרסון-האסטלבלך
2calculate_ph <- function(pKa, base_concentration, acid_concentration) {
3 # אימות קלטים
4 if (acid_concentration <= 0 || base_concentration <= 0) {
5 stop("ריכוזים חייבים להיות ערכים חיוביים")
6 }
7
8 ratio <- base_concentration / acid_concentration
9 pH <- pKa + log10(ratio)
10 return(pH)
11}
12
13# דוגמת שימוש:
14pKa <- 8.06 # בופר טריס
15base_conc <- 0.2 # ריכוז הבסיס הקונוגטיבי (מול/ליטר)
16acid_conc <- 0.1 # ריכוז החומצה (מול/ליטר)
17
18tryCatch({
19 pH <- calculate_ph(pKa, base_conc, acid_conc)
20 cat(sprintf("ה-pH של פתרון הבופר הוא: %.2f\n", pH))
21}, error = function(e) {
22 cat(sprintf("שגיאה: %s\n", e$message))
23})
24
1function pH = calculateHendersonHasselbalchPH(pKa, baseConcentration, acidConcentration)
2 % חישוב pH באמצעות משוואת הנדרסון-האסטלבלך
3 %
4 % קלטים:
5 % pKa - קבוע הדיסוציאציה של החומצה
6 % baseConcentration - ריכוז הבסיס הקונוגטיבי [A-] במול/ליטר
7 % acidConcentration - ריכוז החומצה [HA] במול/ליטר
8 %
9 % פלט:
10 % pH - ערך pH של פתרון הבופר
11
12 % אימות קלטים
13 if acidConcentration <= 0 || baseConcentration <= 0
14 error('ריכוזים חייבים להיות ערכים חיוביים');
15 end
16
17 ratio = baseConcentration / acidConcentration;
18 pH = pKa + log10(ratio);
19end
20
21% דוגמת שימוש:
22try
23 pKa = 9.24; % בופר בוראט
24 baseConc = 0.15; % ריכוז הבסיס הקונוגטיבי (מול/ליטר)
25 acidConc = 0.05; % ריכוז החומצה (מול/ליטר)
26
27 pH = calculateHendersonHasselbalchPH(pKa, baseConc, acidConc);
28 fprintf('ה-pH של פתרון הבופר הוא: %.2f\n', pH);
29catch ME
30 fprintf('שגיאה: %s\n', ME.message);
31end
32
שאלות נפוצות
מהי משוואת הנדרסון-האסטלבלך?
משוואת הנדרסון-האסטלבלך משמשת לחישוב ה-pH של פתרונות בופר בהתבסס על pKa של החומצה וריכוזי החומצה ובסיסה הקונוגטיבית. זה חיוני להכנת פתרונות בופר עם ערכי pH ספציפיים בהגדרות מעבדה, הבנת ויסות pH פיזיולוגי, וניתוח הפרעות חומציות-בסיס ברפואה קלינית.
מתי פתרון בופר הוא היעיל ביותר?
פתרון בופר הוא היעיל ביותר כאשר ה-pH הוא בטווח של ±1 יחידה מערך ה-pKa של רכיב החומצה. בטווח זה, ישנן כמויות משמעותיות של החומצה ובסיסה הקונוגטיבית, מה שמאפשר לפתרון לנטרל תוספות של חומצה או בסיס. הקיבולת המרבית של הבופר מתרחשת בדיוק ב-pH = pKa, שבו ריכוזי החומצה ובסיסה הקונוגטיבית שווים.
כיצד אני בוחר את הבופר המתאים לניסוי שלי?
בחר בופר עם ערך pKa קרוב ל-pH הרצוי שלך (באופן אידיאלי בטווח של ±1 pH). שקול גורמים נוספים כמו:
- יציבות טמפרטורה של הבופר
- תאימות עם מערכות ביולוגיות אם רלוונטי
- הפרעה מינימלית לתהליכים כימיים או ביולוגיים הנחקרים
- מסיסות מינימלית בריכוז הנדרש
- אינטראקציה מינימלית עם יוני מתכת או רכיבים אחרים במערכת שלך
האם ניתן להשתמש במשוואת הנדרסון-האסטלבלך עבור חומצות פוליפרוטיות?
כן, אך עם שינויים. עבור חומצות פוליפרוטיות (כאלה עם מספר פרוטונים שניתן לדיסוציאציה), לכל שלב דיסוציאציה יש ערך pKa משלו. ניתן להשתמש במשוואת הנדרסון-האסטלבלך בנפרד עבור כל שלב דיסוציאציה, תוך התחשבות ברכיבי החומצה ובסיסה הקונוגטיבית המתאימים לאותו שלב. עבור מערכות מורכבות, ייתכן שיהיה צורך לפתור מספר משוואות שוויון בו זמנית.
כיצד משפיעה הטמפרטורה על pH של בופר?
הטמפרטורה משפיעה על pH של בופר בכמה דרכים:
- ערך ה-pKa של חומצה משתנה עם טמפרטורה
- הדיסוציאציה העצמית של מים (Kw) תלויה בטמפרטורה
- קואפיצנטים של פעילות של יונים משתנים עם טמפרטורה
באופן כללי, עבור רוב הבופרים הנפוצים, ה-pH יורד כאשר הטמפרטורה עולה. יש לקחת בחשבון השפעה זו כאשר מכינים בופרים עבור יישומים רגישים לטמפרטורה. חלק מהבופרים (כמו פוספט) רגישים יותר לטמפרטורה מאחרים (כמו HEPES).
מהי קיבולת הבופר וכיצד היא מחושבת?
קיבולת הבופר (β) היא מדד לעמידות פתרון הבופר לשינוי pH כאשר חומצות או בסיסים מתווספים. היא מוגדרת כמספר המולים של חומצה או בסיס חזק שדרושים כדי לשנות את ה-pH ביחידה אחת, מחולק בנפח פתרון הבופר:
תיאורטית, ניתן לחשב את קיבולת הבופר כך:
קיבולת הבופר היא הגבוהה ביותר כאשר pH = pKa, שבו [HA] = [A⁻].
כיצד אני מכין בופר עם pH ספציפי באמצעות משוואת הנדרסון-האסטלבלך?
כדי להכין בופר עם pH ספציפי:
- בחר חומצה מתאימה עם pKa קרוב ל-pH היעד שלך
- סובב את משוואת הנדרסון-האסטלבלך כדי למצוא את היחס של בסיס קונוגטיבי לחומצה: [A⁻]/[HA] = 10^(pH-pKa)
- החליט על הריכוז הכולל של הבופר הנדרש
- חשב את הריכוזים האישיים של החומצה והבסיס הקונוגטיבי באמצעות:
- [A⁻] = (ריכוז כולל) × יחס/(1+יחס)
- [HA] = (ריכוז כולל) × 1/(1+יחס)
- הכין את הפתרון על ידי ערבוב הכמויות המתאימות של החומצה ומלח שלה (בסיס קונוגטיבי)
האם חוזק יוני משפיע על חישוב הנדרסון-האסטלבלך?
כן, חוזק יוני משפיע על קואפיצנטים של פעילות של יונים בפתרון, מה שיכול לשנות את ערכי ה-pKa האפקטיביים ואת חישובי ה-pH הנובעים. משוואת הנדרסון-האסטלבלך מניחה התנהגות אידיאלית, שהיא נכונה רק בפתרונות מדוללים. בפתרונות עם חוזק יוני גבוה, יש לקחת בחשבון קואפיצנטים של פעילות כדי לקבל חישובים מדויקים יותר. זה חשוב במיוחד בנוזלים ביולוגיים וביישומים תעשייתיים שבהם חוזק יוני יכול להיות משמעותי.
האם ניתן להשתמש במשוואת הנדרסון-האסטלבלך עבור פתרונות מדוללים מאוד?
המשוואה נשארת בתוקף מתמטי עבור פתרונות מדוללים מאוד, אך מגבלות מעשיות מתעוררות:
- בריכוזים נמוכים מאוד, זיהומים יכולים להשפיע באופן משמעותי על pH
- הדיסוציאציה העצמית של מים הופכת להיות יחסית יותר חשובה
- דיוק המדידה הופך לאתגר
- CO₂ מהאוויר יכול להשפיע בקלות על פתרונות מדוללים עם בופר גרוע
עבור פתרונות מדוללים מאוד (מתחת ל-0.001 M בערך), יש לקחת בחשבון גורמים אלו כאשר מפרשים ערכי pH מחושבים.
כיצד קשורה משוואת הנדרסון-האסטלבלך לקווי טיטרציה?
משוואת הנדרסון-האסטלבלך מתארת נקודות לאורך קו הטיטרציה עבור חומצה או בסיס חלש. במיוחד:
- בנקודת חצי-שוויון של הטיטרציה, [A⁻] = [HA], וה-pH = pKa
- אזור הבופר של קו הטיטרציה (החלק השטוח יותר) תואם לערכי pH בטווח של בערך ±1 יחידה מה-pKa
- המשוואה עוזרת לחזות את צורת קו הטיטרציה ואת ה-pH בנקודות שונות במהלך הטיטרציה
הבנת הקשר הזה היא בעלת ערך עבור תכנון ניסויים בטיטרציה ופירוש נתוני טיטרציה.
מקורות
-
הנדרסון, ל.ג. (1908). "לגבי הקשר בין חוזק חומצות והיכולת שלהן לשמור על נייטרליות." כתב העת האמריקאי לפיזיולוגיה, 21(2), 173-179.
-
האסטלבלך, ק.א. (1916). "החישוב של מספר המימנים החופשיים והקשורים בדם, ואת הקשירה של חמצן בדם כתלות במספר המימנים." כתב העת הביוכימי, 78, 112-144.
-
פו, ה.נ., & סנוזן, נ.מ. (2001). "משוואת הנדרסון-האסטלבלך: ההיסטוריה והמגבלות שלה." כתב העת לחינוך כימיה, 78(11), 1499-1503.
-
גוט, נ.א., ואחרים. (1966). "בפריונים של יונים מימניים עבור מחקר ביולוגי." ביוכימיה, 5(2), 467-477.
-
ביינון, ר.ג., & איסטרבי, ג.ס. (1996). "פתרונות בופר: הבסיסים." הוצאת אוקספורד.
-
מרטל, א.א., & סמית, ר.מ. (1974-1989). "קבועים קריטיים של יציבות." הוצאת פלנום.
-
אליסון, ס.ל.ר., & ויליאמס, א. (2012). "מדריך יוראכם/CITAC: כימות אי-ודאות במדידה אנליטית." מהדורה שלישית.
-
סגל, א.ה. (1976). "חישובים ביוכימיים: כיצד לפתור בעיות מתמטיות בכימיה כללית." מהדורה שנייה, הוצאת ג'ון ויילי ובניו.
נסה את מחשבון pH של הנדרסון-האסטלבלך שלנו היום כדי לקבוע במדויק את ה-pH של פתרונות הבופר שלך לעבודה במעבדה, מחקר או מטרות חינוכיות. הבנת מערכות בופר היא חיונית עבור רבים מהתחומים המדעיים, והמחשבון שלנו עושה את החישובים הללו פשוטים ונגישים.
משוב
לחץ על הפיצוץ משוב כדי להתחיל לתת משוב על כלי זה
כלים קשורים
גלה עוד כלים שעשויים להיות שימושיים עבור זרימת העבודה שלך