חשב את המטען הגרעיני האפקטיבי (Zeff) של כל אטום באמצעות כללי סלייטר. הזן את מספר האטום ואת שכבת האלקטרונים כדי לקבוע את המטען בפועל שחווים האלקטרונים.
הזן את המספר האטומי של היסוד
הזן את מספר שכבת האלקטרונים
מטען גרעיני אפקטיבי מחושב לפי כללי סלטר:
Zeff = Z - S
כאשר:
המחשבון של מטען גרעיני אפקטיבי (Zeff) הוא כלי חיוני להבנת המבנה האטומי והתנהגות כימית. מטען גרעיני אפקטיבי מייצג את המטען הגרעיני האמיתי שחווה אלקטרון באטום רב-אלקטרוני, תוך התחשבות בהשפעת ההסתרה של אלקטרונים אחרים. מושג יסוד זה עוזר להסביר מגמות מחזוריות בתכונות אטומיות, קשרים כימיים ותרחישים ספקטרוסקופיים.
המחשבון הידידותי למשתמש שלנו למטען גרעיני אפקטיבי מיישם את כללי סלטר כדי לספק ערכי Zeff מדויקים לכל אלמנט בטבלה המחזורית. על ידי הזנת מספר האטום ובחירת שכבת האלקטרונים המעניינת, תוכלו לקבוע מיד את המטען הגרעיני האפקטיבי שחווים האלקטרונים בשכבה זו.
הבנת המטען הגרעיני האפקטיבי היא קריטית עבור תלמידים, מחנכים וחוקרים בכימיה, פיזיקה ומדעי החומרים. המחשבון הזה מפשט חישובים מורכבים תוך מתן תובנות חינוכיות על מבנה אטומי והתנהגות אלקטרונית.
מטען גרעיני אפקטיבי (Zeff) מייצג את המטען החיובי הנקי שחווה אלקטרון באטום רב-אלקטרוני. בעוד שהגרעין מכיל פרוטונים עם מטען חיובי השווה למספר האטום (Z), אלקטרונים אינם חווים את המטען הגרעיני המלא הזה בשל אפקט ההסתרה (המכונה גם סינון) מאלקטרונים אחרים.
הקשר בין המטען הגרעיני האמיתי לבין המטען הגרעיני האפקטיבי ניתן על ידי:
איפה ש:
המטען הגרעיני האפקטיבי מסביר רבות מהמגמות המחזוריות, כולל:
בשנת 1930, הפיזיקאי ג'ון סלטר פיתח סדרת כללים כדי להעריך את הקבוע ההסתרתי (S) באטומים רב-אלקטרוניים. כללים אלה מספקים שיטה שיטתית להערכת המטען הגרעיני האפקטיבי מבלי לדרוש חישובים מכניים קוונטיים מורכבים.
כללי סלטר מתחילים על ידי קבוצת האלקטרונים בסדר הבא:
התרומה לקבוע ההסתרה מקבוצות אלקטרונים שונות פועלת לפי הכללים הבאים:
לאטום פחמן (Z = 6) עם קונפיגורציית אלקטרונים 1s²2s²2p²:
כדי למצוא Zeff עבור אלקטרון 2p:
זה אומר שאלקטרון 2p בפחמן חווה מטען גרעיני אפקטיבי של כ-3.25 ולא את המטען הגרעיני המלא של 6.
המחשבון שלנו מפשט את התהליך המורכב של יישום כללי סלטר. עקבו אחרי הצעדים הבאים כדי לחשב את המטען הגרעיני האפקטיבי עבור כל אלמנט:
המחשבון מאמת אוטומטית את הקלטים שלכם כדי להבטיח שהם בעלי משמעות פיזיקלית. לדוגמה, אינכם יכולים לבחור שכבת אלקטרונים שאינה קיימת עבור אלמנט מסוים.
המטען הגרעיני האפקטיבי המחושב אומר לכם עד כמה האלקטרונים בשכבת האלקטרונים הספציפית נמשכים לגרעין. ערכים גבוהים מצביעים על משיכה חזקה יותר, מה שמקושר בדרך כלל עם:
הוויזואליזציה של האטום במחשבון שלנו מספקת ייצוג אינטואיטיבי של:
וויזואליזציה זו עוזרת לבנות אינטואיציה לגבי המבנה האטומי והקשר בין שכבות אלקטרונים למטען הגרעיני.
הבנת המטען הגרעיני האפקטיבי יש לה יישומים רבים בכימיה, פיזיקה ותחומים קשורים:
בעוד שכללי סלטר מספקים שיטה פשוטה להערכת המטען הגרעיני האפקטיבי, ישנן גישות חלופיות:
לכל שיטה יש יתרונות וחסרונות, כאשר כללי סלטר מציעים איזון טוב בין דיוק לפשטות עבור מטרות חינוכיות ורבות מהשימושים המעשיים.
המושג של מטען גרעיני אפקטיבי התפתח במקביל להבנתנו את המבנה האטומי:
במאה ה-20 המוקדמת, מדענים כמו ג'יי.ג'יי. תומסון ואורסון רutherford קבעו את המבנה הבסיסי של האטומים עם גרעין חיובי שמוקף באלקטרונים. עם זאת, מודלים אלה לא יכלו להסביר את המגמות המחזוריות בתכונות האלמנטים.
מודל נילס בוהר משנת 1913 הציג מסלולי אלקטרונים כמותיים אך עדיין התייחס לאלקטרונים כחלקיקים עצמאיים. התברר שהאינטראקציות בין האלקטרונים היו קריטיות להבנת אטומים רב-אלקטרוניים.
בשנת 1930, ג'ון סלטר פרסם את המאמר המפורסם שלו "קבועי הסתרה אטומיים" ב-Physical Review. הוא הציג סדרת כללים אמפיריים להערכת אפקט ההסתרה באטומים רב-אלקטרוניים, מספק שיטה מעשית לחישוב המטען הגרעיני האפקטיבי מבלי לפתור את משוואת שרדינגר המלאה.
מאז עבודתו המקורית של סלטר, הוצעו שיפורים שונים:
היום, בעוד שישנן שיטות מתקדמות יותר, כללי סלטר נשארים בעלי ערך למטרות חינוכיות וכנקודת מוצא לחישובים מורכבים יותר.
הנה יישומים של כללי סלטר בשפות תכנות שונות:
1def calculate_effective_nuclear_charge(atomic_number, electron_shell):
2 """
3 Calculate effective nuclear charge using Slater's rules
4
5 Parameters:
6 atomic_number (int): The atomic number of the element
7 electron_shell (int): The principal quantum number of the shell
8
9 Returns:
10 float: The effective nuclear charge
11 """
12 if atomic_number < 1:
13 raise ValueError("Atomic number must be at least 1")
14
15 if electron_shell < 1 or electron_shell > max_shell_for_element(atomic_number):
16 raise ValueError("Invalid electron shell for this element")
17
18 # Calculate screening constant using Slater's rules
19 screening_constant = 0
20
21 # Simplified implementation for common elements
22 if electron_shell == 1: # K shell
23 if atomic_number == 1: # Hydrogen
24 screening_constant = 0
25 elif atomic_number == 2: # Helium
26 screening_constant = 0.3
27 else:
28 screening_constant = 0.3 * (atomic_number - 1)
29 elif electron_shell == 2: # L shell
30 if atomic_number <= 4: # Li, Be
31 screening_constant = 1.7
32 elif atomic_number <= 10: # B through Ne
33 screening_constant = 1.7 + 0.35 * (atomic_number - 4)
34 else:
35 screening_constant = 3.25 + 0.5 * (atomic_number - 10)
36
37 # Calculate effective nuclear charge
38 effective_charge = atomic_number - screening_constant
39
40 return effective_charge
41
42def max_shell_for_element(atomic_number):
43 """Determine the maximum shell number for an element"""
44 if atomic_number < 3:
45 return 1
46 elif atomic_number < 11:
47 return 2
48 elif atomic_number < 19:
49 return 3
50 elif atomic_number < 37:
51 return 4
52 elif atomic_number < 55:
53 return 5
54 elif atomic_number < 87:
55 return 6
56 else:
57 return 7
58
1function calculateEffectiveNuclearCharge(atomicNumber, electronShell) {
2 // Validate inputs
3 if (atomicNumber < 1) {
4 throw new Error("Atomic number must be at least 1");
5 }
6
7 const maxShell = getMaxShellForElement(atomicNumber);
8 if (electronShell < 1 || electronShell > maxShell) {
9 throw new Error("Invalid electron shell for this element");
10 }
11
12 // Calculate screening constant using Slater's rules
13 let screeningConstant = 0;
14
15 // Simplified implementation for common elements
16 if (electronShell === 1) { // K shell
17 if (atomicNumber === 1) { // Hydrogen
18 screeningConstant = 0;
19 } else if (atomicNumber === 2) { // Helium
20 screeningConstant = 0.3;
21 } else {
22 screeningConstant = 0.3 * (atomicNumber - 1);
23 }
24 } else if (electronShell === 2) { // L shell
25 if (atomicNumber <= 4) { // Li, Be
26 screeningConstant = 1.7;
27 } else if (atomicNumber <= 10) { // B through Ne
28 screeningConstant = 1.7 + 0.35 * (atomicNumber - 4);
29 } else {
30 screeningConstant = 3.25 + 0.5 * (atomicNumber - 10);
31 }
32 }
33
34 // Calculate effective nuclear charge
35 const effectiveCharge = atomicNumber - screeningConstant;
36
37 return effectiveCharge;
38}
39
40function getMaxShellForElement(atomicNumber) {
41 if (atomicNumber < 3) return 1;
42 if (atomicNumber < 11) return 2;
43 if (atomicNumber < 19) return 3;
44 if (atomicNumber < 37) return 4;
45 if (atomicNumber < 55) return 5;
46 if (atomicNumber < 87) return 6;
47 return 7;
48}
49
1public class EffectiveNuclearChargeCalculator {
2 public static double calculateEffectiveNuclearCharge(int atomicNumber, int electronShell) {
3 // Validate inputs
4 if (atomicNumber < 1) {
5 throw new IllegalArgumentException("Atomic number must be at least 1");
6 }
7
8 int maxShell = getMaxShellForElement(atomicNumber);
9 if (electronShell < 1 || electronShell > maxShell) {
10 throw new IllegalArgumentException("Invalid electron shell for this element");
11 }
12
13 // Calculate screening constant using Slater's rules
14 double screeningConstant = 0;
15
16 // Simplified implementation for common elements
17 if (electronShell == 1) { // K shell
18 if (atomicNumber == 1) { // Hydrogen
19 screeningConstant = 0;
20 } else if (atomicNumber == 2) { // Helium
21 screeningConstant = 0.3;
22 } else {
23 screeningConstant = 0.3 * (atomicNumber - 1);
24 }
25 } else if (electronShell == 2) { // L shell
26 if (atomicNumber <= 4) { // Li, Be
27 screeningConstant = 1.7;
28 } else if (atomicNumber <= 10) { // B through Ne
29 screeningConstant = 1.7 + 0.35 * (atomicNumber - 4);
30 } else {
31 screeningConstant = 3.25 + 0.5 * (atomicNumber - 10);
32 }
33 }
34
35 // Calculate effective nuclear charge
36 double effectiveCharge = atomicNumber - screeningConstant;
37
38 return effectiveCharge;
39 }
40
41 private static int getMaxShellForElement(int atomicNumber) {
42 if (atomicNumber < 3) return 1;
43 if (atomicNumber < 11) return 2;
44 if (atomicNumber < 19) return 3;
45 if (atomicNumber < 37) return 4;
46 if (atomicNumber < 55) return 5;
47 if (atomicNumber < 87) return 6;
48 return 7;
49 }
50
51 public static void main(String[] args) {
52 // Example: Calculate Zeff for a 2p electron in Carbon (Z=6)
53 int atomicNumber = 6;
54 int electronShell = 2;
55 double zeff = calculateEffectiveNuclearCharge(atomicNumber, electronShell);
56 System.out.printf("Effective nuclear charge for shell %d in element %d: %.2f%n",
57 electronShell, atomicNumber, zeff);
58 }
59}
60
1' Excel VBA Function for Effective Nuclear Charge
2Function EffectiveNuclearCharge(atomicNumber As Integer, electronShell As Integer) As Double
3 ' Validate inputs
4 If atomicNumber < 1 Then
5 EffectiveNuclearCharge = CVErr(xlErrValue)
6 Exit Function
7 End If
8
9 Dim maxShell As Integer
10 maxShell = MaxShellForElement(atomicNumber)
11
12 If electronShell < 1 Or electronShell > maxShell Then
13 EffectiveNuclearCharge = CVErr(xlErrValue)
14 Exit Function
15 End If
16
17 ' Calculate screening constant using Slater's rules
18 Dim screeningConstant As Double
19 screeningConstant = 0
20
21 ' Simplified implementation for common elements
22 If electronShell = 1 Then ' K shell
23 If atomicNumber = 1 Then ' Hydrogen
24 screeningConstant = 0
25 ElseIf atomicNumber = 2 Then ' Helium
26 screeningConstant = 0.3
27 Else
28 screeningConstant = 0.3 * (atomicNumber - 1)
29 End If
30 ElseIf electronShell = 2 Then ' L shell
31 If atomicNumber <= 4 Then ' Li, Be
32 screeningConstant = 1.7
33 ElseIf atomicNumber <= 10 Then ' B through Ne
34 screeningConstant = 1.7 + 0.35 * (atomicNumber - 4)
35 Else
36 screeningConstant = 3.25 + 0.5 * (atomicNumber - 10)
37 End If
38 End If
39
40 ' Calculate effective nuclear charge
41 EffectiveNuclearCharge = atomicNumber - screeningConstant
42End Function
43
44Function MaxShellForElement(atomicNumber As Integer) As Integer
45 If atomicNumber < 3 Then
46 MaxShellForElement = 1
47 ElseIf atomicNumber < 11 Then
48 MaxShellForElement = 2
49 ElseIf atomicNumber < 19 Then
50 MaxShellForElement = 3
51 ElseIf atomicNumber < 37 Then
52 MaxShellForElement = 4
53 ElseIf atomicNumber < 55 Then
54 MaxShellForElement = 5
55 ElseIf atomicNumber < 87 Then
56 MaxShellForElement = 6
57 Else
58 MaxShellForElement = 7
59 End If
60End Function
61
1#include <iostream>
2#include <stdexcept>
3#include <cmath>
4
5// Get maximum shell number for an element
6int getMaxShellForElement(int atomicNumber) {
7 if (atomicNumber < 3) return 1;
8 if (atomicNumber < 11) return 2;
9 if (atomicNumber < 19) return 3;
10 if (atomicNumber < 37) return 4;
11 if (atomicNumber < 55) return 5;
12 if (atomicNumber < 87) return 6;
13 return 7;
14}
15
16// Calculate effective nuclear charge using Slater's rules
17double calculateEffectiveNuclearCharge(int atomicNumber, int electronShell) {
18 // Validate inputs
19 if (atomicNumber < 1) {
20 throw std::invalid_argument("Atomic number must be at least 1");
21 }
22
23 int maxShell = getMaxShellForElement(atomicNumber);
24 if (electronShell < 1 || electronShell > maxShell) {
25 throw std::invalid_argument("Invalid electron shell for this element");
26 }
27
28 // Calculate screening constant using Slater's rules
29 double screeningConstant = 0.0;
30
31 // Simplified implementation for common elements
32 if (electronShell == 1) { // K shell
33 if (atomicNumber == 1) { // Hydrogen
34 screeningConstant = 0.0;
35 } else if (atomicNumber == 2) { // Helium
36 screeningConstant = 0.3;
37 } else {
38 screeningConstant = 0.3 * (atomicNumber - 1);
39 }
40 } else if (electronShell == 2) { // L shell
41 if (atomicNumber <= 4) { // Li, Be
42 screeningConstant = 1.7;
43 } else if (atomicNumber <= 10) { // B through Ne
44 screeningConstant = 1.7 + 0.35 * (atomicNumber - 4);
45 } else {
46 screeningConstant = 3.25 + 0.5 * (atomicNumber - 10);
47 }
48 }
49
50 // Calculate effective nuclear charge
51 double effectiveCharge = atomicNumber - screeningConstant;
52
53 return effectiveCharge;
54}
55
56int main() {
57 try {
58 // Example: Calculate Zeff for a 2p electron in Carbon (Z=6)
59 int atomicNumber = 6;
60 int electronShell = 2;
61 double zeff = calculateEffectiveNuclearCharge(atomicNumber, electronShell);
62 std::cout << "Effective nuclear charge for shell " << electronShell
63 << " in element " << atomicNumber << ": " << zeff << std::endl;
64 } catch (const std::exception& e) {
65 std::cerr << "Error: " << e.what() << std::endl;
66 return 1;
67 }
68
69 return 0;
70}
71
למתכות מעבר עם d-orbitals חלקיים, כללי סלטר דורשים תשומת לב מיוחדת. האלקטרונים ב-d פחות יעילים בהסתרה מאשר אלקטרוני s ו-p, מה שמוביל למטענים גרעיניים אפקטיביים גבוהים יותר ממה שעשוי להיות צפוי על סמך ספירת האלקטרונים הפשוטה.
לגבי אלמנטים עם מספר אטומי גבוה מ-70, אפקטים יחסיים הופכים להיות משמעותיים. אפקטים אלה גורמים לאלקטרונים הפנימיים לנוע מהר יותר ולסובב קרוב יותר לגרעין, מה שמשנה את היעילות שלהם בהסתרה. המחשבון שלנו מיישם תיקונים מתאימים עבור אלמנטים אלה.
עבור יונים (אטומים שהרוויחו או איבדו אלקטרונים), חישוב המטען הגרעיני האפקטיבי חייב להתחשב בקונפיגורציה האלקטרונית המשתנה:
המחשבון מניח קונפיגורציות אלקטרונים במצב בסיסי. עבור אטומים במצבים נלהבים (כאשר אלקטרונים הועברו לרמות אנרגיה גבוהות יותר), המטען הגרעיני האפקטיבי יהיה שונה מהערכים המחושבים.
מטען גרעיני אפקטיבי (Zeff) הוא המטען החיובי הנקי שחווה אלקטרון באטום רב-אלקטרוני לאחר התחשבות בהשפעת ההסתרה של אלקטרונים אחרים. הוא מחושב כמטען הגרעיני האמיתי (מספר האטום) פחות הקבוע ההסתרתי.
מטען גרעיני אפקטיבי מסביר רבות מהמגמות המחזוריות בתכונות האלמנטים, כולל רדיוס אטומי, אנרגיית יינון, אפקט אלקטרוני ואלקטרושליליות. זהו מושג יסוד להבנת המבנה האטומי והקשרים הכימיים.
כללי סלטר מספקים הערכות טובות למטען גרעיני אפקטיבי, במיוחד עבור אלמנטים בקבוצות הראשיות. עבור מתכות מעבר, לנתונים של קלמנטי-ריימונדי, וללנטנידים ואקטינידים, ההערכות פחות מדויקות אך עדיין שימושיות להבנה איכותית. ערכים מדויקים יותר דורשים חישובים מכניים קוונטיים.
מטען גרעיני אפקטיבי בדרך כלל עולה משמאל לימין לאורך תקופה בשל עלייה במטען הגרעיני עם הסתרה מינימלית נוספת. הוא בדרך כלל יורד לאורך קבוצה כאשר שכבות חדשות מתווספות, מה שמגביר את המרחק בין האלקטרונים החיצוניים לגרעין.
לא, מטען גרעיני אפקטיבי לא יכול להיות שלילי. הקבוע ההסתרתי (S) תמיד נמוך ממספר האטום (Z), מה שמבטיח ש-Zeff יישאר חיובי.
מטען גרעיני אפקטיבי גבוה יותר מושך את האלקטרונים חזק יותר לגרעין, מה שמוביל לרדיוסים אטומיים קטנים יותר. זה מסביר מדוע רדיוס אטומי בדרך כלל קטן יותר לאורך תקופה ועולה לאורך קבוצה בטבלה המחזורית.
אלקטרונים פנימיים (אלו בשכבות פנימיות) מסננים את המטען הגרעיני המלא. אלקטרונים חיצוניים בדרך כלל חווים מטען גרעיני אפקטיבי נמוך יותר מאלקטרונים פנימיים מכיוון שהם רחוקים יותר מהגרעין וחווים יותר הסתרה.
מטען גרעיני אפקטיבי גבוה יותר פירושו שהאלקטרונים מוחזקים חזק יותר לגרעין, מה שדורש יותר אנרגיה כדי להסיר אותם. זה מוביל לאנרגיות יינון גבוהות יותר עבור אלמנטים עם מטען גרעיני אפקטיבי גבוה יותר.
מטען גרעיני אפקטיבי לא ניתן למדידה ישירה אלא ניתן להסיק אותו מנתונים ניסיוניים כמו ספקטרים אטומיים, אנרגיות יינון ומדידות ספיגת קרני X.
אלמנטים עם מטען גרעיני אפקטיבי גבוה יותר נוטים למשוך אלקטרונים משותפים בצורה חזקה יותר בקשרים כימיים, מה שמוביל לאלקטרושליליות גבוהה יותר ולנטייה רבה יותר ליצור קשרים יוניים או קוולנטיים פולריים.
סלטר, ג'יי.סי. (1930). "קבועי הסתרה אטומיים". Physical Review. 36 (1): 57–64. doi:10.1103/PhysRev.36.57
קלמנטי, א.; ריימונדי, ד.ל. (1963). "קבועי הסתרה אטומיים מפונקציות SCF". The Journal of Chemical Physics. 38 (11): 2686–2689. doi:10.1063/1.1733573
לוין, א.נ. (2013). כימיה קוונטית (מהדורה 7). פירסון. ISBN 978-0321803450
אטקינס, פ.; דה פאולה, ג' (2014). כימיה פיזיקלית של אטקינס (מהדורה 10). הוצאת אוקספורד. ISBN 978-0199697403
האוסקרופט, צ'י.אי.; שארפ, א.ג. (2018). כימיה אנורגנית (מהדורה 5). פירסון. ISBN 978-1292134147
קוטון, פ.א.; וילקינסון, ג.; מורילו, צ.א.; בוכמן, מ. (1999). כימיה אנורגנית מתקדמת (מהדורה 6). ויילי. ISBN 978-0471199571
מיסלר, ג.ל.; פישר, פ.ג.; טאר, ד.א. (2014). כימיה אנורגנית (מהדורה 5). פירסון. ISBN 978-0321811059
"מטען גרעיני אפקטיבי." Chemistry LibreTexts, https://chem.libretexts.org/Bookshelves/Physical_and_Theoretical_Chemistry_Textbook_Maps/Supplemental_Modules_(Physical_and_Theoretical_Chemistry)/Electronic_Structure_of_Atoms_and_Molecules/Electronic_Configurations/Effective_Nuclear_Charge
"כללי סלטר." ויקיפדיה, קרן ויקימדיה, https://en.wikipedia.org/wiki/Slater%27s_rules
"מגמות מחזוריות." חאן אקדמי, https://www.khanacademy.org/science/ap-chemistry-beta/x2eef969c74e0d802:atomic-structure-and-properties/x2eef969c74e0d802:periodic-trends/a/periodic-trends-and-coulombs-law
המחשבון הידידותי למשתמש שלנו מקל על קביעת המטען הגרעיני האפקטיבי עבור כל אלמנט ושכבת אלקטרונים. פשוט הזינו את מספר האטום, בחרו את השכבה המעניינת, ותראו מיד את התוצאה. הוויזואליזציה האינטראקטיבית עוזרת לבנות אינטואיציה לגבי המבנה האטומי והתנהגות האלקטרונים.
בין אם אתם תלמידים שלומדים על מגמות מחזוריות, מחנכים שמלמדים על מבנה אטומי, או חוקרים שצריכים הערכות מהירות של מטען גרעיני אפקטיבי, המחשבון שלנו מספק את המידע שאתם צריכים בצורה ברורה ונגישה.
התחילו לחקור את המטען הגרעיני האפקטיבי ואת ההשלכות שלו על תכונות אטומיות והתנהגות כימית היום!
גלה עוד כלים שעשויים להיות שימושיים עבור זרימת העבודה שלך