מחשבון קומפוסט: מצא את יחס החומרים האורגניים המושלם

מחשבון קומפוסט מעריך את היחס בין פחמן לחנקן (C:N) ואת רמת הלחות של תערובת חומרים אורגניים, כדי שהגנן יוכל לאזן בין מרכיבים "ירוקים" ו"חומים" לקבלת קומפוסט מהירה יותר ועם פחות ריח.

מהו היחס בין פחמן לחנקן בקומפוסט?

קומפוסט נוצר מפירוק חומר אורגני בידי מיקרואורגניזמים. יצורים זעירים אלה זקוקים לשני דברים במזון שלהם: פחמן, המספק אנרגיה, וחנקן, המספק חלבון לגדילה ולהתרבות. היחס בין פחמן לחנקן, הנכתב C:N, משווה בין כמות הפחמן שבחומר לבין כמות החנקן שבו.

יחס C:N של 30:1 פירושו שבחומר יש 30 יחידות פחמן לכל 1 יחידת חנקן. לכל חומר אורגני יש יחס C:N טבעי משלו. שאריות ירקות טריות עשירות בחנקן, ולכן היחס שלהן נמוך. עלים יבשים וקרטון עשירים בפחמן, ולכן היחס שלהם גבוה.

חומרים בעלי יחס C:N נמוך (עשירים בחנקן) נקראים חומרים "ירוקים", גם כאשר צבעם אינו ירוק. חומרים בעלי יחס C:N גבוה (עשירים בפחמן) נקראים חומרים "חומים". ערבוב ירוקים וחומים ביחס הנכון משאיר את המיקרואורגניזמים מוזנים ופועלים ביעילות.

מחשבון זה מסמן תערובת כמאוזנת כאשר יחס ה-C:N הכולל שלה נמצא בין 20:1 ל־35:1. יחסים הנמוכים מ־20:1 נוטים לשחרר עודף חנקן כאמוניה, שריחה רע. יחסים הגבוהים מ־35:1 מספקים למיקרואורגניזמים מעט מדי חנקן, ולכן הפירוק מואט.

כיצד מחושב יחס ה-C:N של הקומפוסט

המחשבון מחשב את היחס בארבעה שלבים עבור כל חומר שמוסיפים:

1. מצאו את המשקל היבש. חומרי גלם מכילים מים, ובמים אין פחמן או חנקן. משקל יבש = כמות × (1 − תכולת לחות ÷ 100).
2. העריכו את משקל הפחמן. ההנחה היא שחומר אורגני יבש מכיל כ־45% פחמן. משקל הפחמן = משקל יבש × 0.45.
3. חשבו את משקל החנקן. משקל החנקן = משקל הפחמן ÷ יחס ה-C:N של החומר.
4. חברו את כל החומרים. היחס הכולל של התערובת = סך הפחמן ÷ סך החנקן.

דוגמה: חישוב יחס ה-C:N של תערובת קומפוסט ביתית

נניח שמוסיפים 5 kg שאריות ירקות (יחס C:N של 15:1, לחות של 80%) ו־10 kg עלים יבשים (יחס C:N של 60:1, לחות של 15%).

שאריות ירקות

• משקל יבש: 5 × (1 − 0.80) = 1 kg
• פחמן: 1 × 0.45 = 0.45 kg
• חנקן: 0.45 ÷ 15 = 0.03 kg

עלים יבשים

• משקל יבש: 10 × (1 − 0.15) = 8.5 kg
• פחמן: 8.5 × 0.45 = 3.825 kg
• חנקן: 3.825 ÷ 60 = 0.06375 kg

סיכומים

• סך הפחמן: 0.45 + 3.825 = 4.275 kg
• סך החנקן: 0.03 + 0.06375 = 0.09375 kg
• יחס C:N של התערובת: 4.275 ÷ 0.09375 ≈ 45.6:1

יחס של 45.6:1 גבוה מטווח האיזון של המחשבון, 20:1 עד 35:1, ולכן בתערובת יש עודף פחמן. הפירוק יהיה איטי יותר מאשר בתערובת עם יותר חנקן. הוספת חומר ירוק נוסף, כגון שאריות ירקות נוספות, גזם דשא או שאריות קפה, או שימוש בפחות עלים יבשים, תוריד את היחס לכיוון הטווח המאוזן.

חומרי קומפוסט נפוצים ותכונותיהם

הטבלה שלהלן מציגה את הערכים שבהם משתמש המחשבון עבור כל חומר.

אלה ערכים אופייניים לכל קטגוריית חומר. היחס האמיתי בכל אצווה של עלים או שאריות עשוי להשתנות בהתאם לסוג הצמח, לגילו ולאופן האחסון שלו.

כיצד מוערך הנפח הכולל

המחשבון מדווח גם כמה מקום תופסת התערובת. הוא מחלק כל כמות בצפיפות התפזורת של החומר, ולאחר מכן מחבר את התוצאות:

נפח במטרים מעוקבים (m³) = כמות בק"ג ÷ צפיפות בק"ג למטר מעוקב

בדוגמה שלעיל, הנפח הוא 5 / 300 + 10 / 50 = 0.017 + 0.2 = 0.22 m³. חומרים רפויים שוקעים ונדחסים לאחר ערבובם, ולכן ערימה ממשית בדרך כלל תהיה קטנה יותר מנתון זה.

תכולת הלחות בקומפוסט

המיקרואורגניזמים זקוקים גם למים כדי לשרוד. המחשבון מסכם את כמות המים שכל חומר מכיל ומציג אותה כאחוז ממשקל התערובת הכולל. רמת לחות בין 40% ל־60% נחשבת מאוזנת, בערך כמו הלחות של ספוג שסחטו ממנו את המים.

מתחת ל־40%, המיקרואורגניזמים מאטים את פעילותם או נכנסים לתרדמה. מעל 60%, המים דוחקים את האוויר מהערימה, והיא עלולה להפוך לאנאירובית, כלומר להתפרק ללא חמצן. ערימות אנאירוביות מתפרקות באיטיות ולעיתים קרובות מדיפות ריח של ביצים סרוחות.

חומרים ירוקים לעומת חומרים חומים

חומרים ירוקים (עשירים בחנקן, יחס C:N נמוך): שאריות ירקות ופירות, גזם דשא טרי, שאריות קפה וזבל מבעלי חיים אוכלי צמחים.

חומרים חומים (עשירים בפחמן, יחס C:N גבוה): עלים יבשים, קש, קרטון, עיתון ושבבי עץ.

ערימה המורכבת בעיקר מקטגוריה אחת כמעט אף פעם אינה פועלת היטב. הנחיית התחלה נפוצה היא בערך חלק אחד חומר ירוק לשניים או שלושה חלקים חומר חום לפי נפח, ולאחר מכן התאמה לפי יחס ה-C:N בפועל. האחוזים שמדווח המחשבון הם חלקים מתוך המשקל הכולל, ולא מתוך הנפח, ולכן הם לא יתאימו לכלל אצבע המבוסס על נפח. המחשבון מציע להוסיף עוד חומר מקטגוריה כאשר חלקה יורד מתחת ל־25% מהמשקל.

כיצד להשתמש במחשבון הקומפוסט

1. בחרו חומר מהרשימה.
2. הזינו את הכמות שלו בקילוגרמים.
3. בחרו ב"הוספת חומר" כדי לכלול חומר נוסף, או ב"הסרה" כדי להסיר חומר. כל חומר יכול להופיע פעם אחת בלבד.
4. קראו את התוצאות: יחס ה-C:N, תכולת הלחות, המשקל הכולל, הנפח הכולל והחלק היחסי של חומר ירוק לעומת חום לפי משקל.
5. פעלו לפי ההמלצות המוצגות כדי להתאים את התערובת.
6. בחרו ב"איפוס" כדי לנקות את הטופס ולהתחיל מחדש.

התערובת נשמרת בכתובת הדף, ולכן אפשר להעתיק את הכתובת כדי לשמור או לשתף קבוצה מסוימת של חומרים.

פתרון בעיות בערימת קומפוסט

שאלות נפוצות

מהו יחס C:N טוב לקומפוסט? מדריכים רבים להכנת קומפוסט מציעים טווח אידיאלי של 25:1 עד 30:1. מחשבון זה מסמן כל יחס מ־20:1 עד 35:1 כמאוזן, משום שהפירוק עדיין מתקדם היטב לאורך טווח רחב יותר זה.

כמה זמן לוקח לקומפוסט להיות מוכן? הדבר תלוי בחומרים, בגודל הערימה, בתדירות הפיכתה ובמזג האוויר. ערימה שמנוהלת באופן פעיל ומאוזנת היטב יכולה להיות מוכנה בתוך שלושה עד שישה חודשים. ערימה שנותרה ללא טיפול עשויה להצריך שנה או יותר.

מדוע לקומפוסט שלי יש ריח רע? ריח רע פירושו בדרך כלל שיש בערימה יותר מדי חנקן, יותר מדי מים או מעט מדי אוויר. ערבוב חומר יבש ועשיר בפחמן והפיכת הערימה בדרך כלל פותרים את הבעיה.

האם אפשר להכין קומפוסט בחורף? כן, אם כי הקור מאט את פעילות המיקרואורגניזמים. ערימה גדולה יותר, בגודל של לפחות מטר אחד בכל כיוון, שומרת על חום טוב יותר מערימה קטנה.

מה אם החומר שלי אינו מופיע ברשימה? בחרו את ההתאמה הקרובה ביותר לפי קטגוריה ורמת לחות. חומרים יבשים ועציים מתנהגים כמו קש או שבבי עץ; חומרים רטובים ורכים מתנהגים כמו שאריות ירקות.

מקורות

1. המכון לניהול פסולת של קורנל, "כימיית הקומפוסט", אוניברסיטת קורנל.
2. Rynk, Robert, עורך. "מדריך להכנת קומפוסט במשק החקלאי", השירות האזורי להנדסה חקלאית בצפון־מזרח, 1992.
3. הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית, "סוגי קומפוסטציה והבנת התהליך".