חשב ויזואליזציה של הסתברויות הפצה בינומית על בסיס פרמטרים שסיפק המשתמש. חיוני לסטטיסטיקה, תורת ההסתברות ויישומי מדע הנתונים.
ההתפלגות הבינומית היא התפלגות הסתברות דיסקרטית המודדת את מספר ההצלחות במספר קבוע של ניסויים ברנולי בלתי תלויים. היא בשימוש נרחב בתחומים שונים, כולל סטטיסטיקה, תיאוריה של הסתברויות ומדע הנתונים. מחשבון זה מאפשר לך לחשב הסתברויות עבור התפלגויות בינומיות בהתבסס על פרמטרים שסופקו על ידי המשתמש.
פונקציית המסה ההסתברותית עבור ההתפלגות הבינומית נתונה על ידי:
כאשר:
המחשבון משתמש בנוסחת ההסתברות הבינומית כדי לחשב את ההסתברות בהתבסס על הקלט של המשתמש. הנה הסבר שלב אחר שלב על החישוב:
המחשבון מבצע את החישובים הללו באמצעות אריתמטיקה של נקודה צפה כפולה כדי להבטיח דיוק.
המחשבון מבצע את הבדיקות הבאות על קלטי המשתמש:
אם קלטים לא חוקיים מזוהים, תוצג הודעת שגיאה, והחישוב לא יימשך עד לתיקון.
למחשבון ההתפלגות הבינומית יש יישומים שונים בתחומים שונים:
בקרת איכות: הערכת ההסתברות של פריטים פגומים במפל של ייצור.
רפואה: חישוב הסבירות להצלחה בטיפול בניסויים קליניים.
פיננסים: מודלים של הסתברות לתנועות מחירי מניות.
ניתוח ספורט: חיזוי מספר הניסיונות המוצלחים בסדרה של מהלכים.
אפידמיולוגיה: הערכת ההסתברות להפצת מחלה באוכלוסייה.
בעוד שההתפלגות הבינומית בשימוש נרחב, ישנן התפלגויות קשורות אחרות שעשויות להיות מתאימות יותר במצבים מסוימים:
התפלגות פואסון: כאשר n גדול מאוד ו-p קטן מאוד, ההתפלגות פואסון יכולה להיות קירוב טוב.
קירוב נורמלי: עבור n גדול, ההתפלגות הבינומית יכולה להיות מקורה על ידי התפלגות נורמלית.
התפלגות בינומית שלילית: כאשר אתה מעוניין במספר הניסויים הנדרשים כדי להשיג מספר מסוים של הצלחות.
התפלגות היפרגיאומטרית: כאשר דגימה מתבצעת ללא החזרה מאוכלוסייה סופית.
ההתפלגות הבינומית יש את שורשיה בעבודתו של יעקב ברנולי, שפורסמה לאחר מותו בספרו "ארס קונג'קטנדי" בשנת 1713. ברנולי חקר את תכונות הניסויים הבינומיים וניסח את חוק המספרים הגדולים עבור התפלגויות בינומיות.
במאה ה-18 וה-19, מתמטיקאים כמו אברהם דה מואבר, פייר-סימון לפלס וסימאון דניס פואסון פיתחו עוד את התיאוריה של ההתפלגות הבינומית ואת יישומיה. עבודתו של דה מואבר על קירוב ההתפלגות הבינומית עם ההתפלגות הנורמלית הייתה משמעותית במיוחד.
היום, ההתפלגות הבינומית נותרת מושג בסיסי בתיאוריה של הסתברויות ובסטטיסטיקה, ומשחקת תפקיד קרדינלי בבדיקת השערות, רמות ביטחון וביישומים שונים בתחומים רבים.
הנה כמה דוגמאות קוד לחישוב הסתברויות בינומיות:
1' פונקציית VBA של Excel עבור הסתברות בינומית
2Function BinomialProbability(n As Integer, k As Integer, p As Double) As Double
3 BinomialProbability = Application.WorksheetFunction.Combin(n, k) * p ^ k * (1 - p) ^ (n - k)
4End Function
5' שימוש:
6' =BinomialProbability(10, 3, 0.5)
7
1import math
2
3def binomial_probability(n, k, p):
4 return math.comb(n, k) * (p ** k) * ((1 - p) ** (n - k))
5
6## דוגמת שימוש:
7n = 10
8k = 3
9p = 0.5
10probability = binomial_probability(n, k, p)
11print(f"הסתברות: {probability:.6f}")
12
1function binomialProbability(n, k, p) {
2 const binomialCoefficient = (n, k) => {
3 if (k === 0 || k === n) return 1;
4 return binomialCoefficient(n - 1, k - 1) + binomialCoefficient(n - 1, k);
5 };
6
7 return binomialCoefficient(n, k) * Math.pow(p, k) * Math.pow(1 - p, n - k);
8}
9
10// דוגמת שימוש:
11const n = 10;
12const k = 3;
13const p = 0.5;
14const probability = binomialProbability(n, k, p);
15console.log(`הסתברות: ${probability.toFixed(6)}`);
16
1public class BinomialDistributionCalculator {
2 public static double binomialProbability(int n, int k, double p) {
3 return binomialCoefficient(n, k) * Math.pow(p, k) * Math.pow(1 - p, n - k);
4 }
5
6 private static long binomialCoefficient(int n, int k) {
7 if (k == 0 || k == n) return 1;
8 return binomialCoefficient(n - 1, k - 1) + binomialCoefficient(n - 1, k);
9 }
10
11 public static void main(String[] args) {
12 int n = 10;
13 int k = 3;
14 double p = 0.5;
15
16 double probability = binomialProbability(n, k, p);
17 System.out.printf("הסתברות: %.6f%n", probability);
18 }
19}
20
דוגמאות אלו מדגימות כיצד לחשב הסתברויות בינומיות באמצעות שפות תכנות שונות. אתה יכול להתאים את הפונקציות הללו לצרכים הספציפיים שלך או לשלב אותן במערכות ניתוח סטטיסטי גדולות יותר.
הטלת מטבע:
בקרת איכות:
אפידמיולוגיה:
n גדול: כאשר n גדול מאוד (למשל, n > 1000), יעילות חישובית הופכת לדאגה. במקרים כאלה, קירובים כמו ההתפלגות הנורמלית עשויים להיות מעשיים יותר.
ערכי p קיצוניים: כאשר p קרוב מאוד ל-0 או 1, עשויות להתעורר בעיות דיוק מספרי. טיפול מיוחד עשוי להיות נחוץ כדי להבטיח תוצאות מדויקות.
k = 0 או k = n: מקרים אלו יכולים להיות מחושבים בצורה יעילה יותר מבלי להשתמש בחישוב המלא של המקדם הבינומי.
הסתברויות מצטברות: לעיתים קרובות, המשתמשים מעוניינים בהסתברויות מצטברות (P(X ≤ k) או P(X ≥ k)). המחשבון יכול להיות מורחב כדי לספק חישובים אלו.
ויזואליזציה: הוספת ייצוג חזותי של ההתפלגות הבינומית (למשל, גרף פונקציית המסה ההסתברותית) יכולה לעזור למשתמשים לפרש את התוצאות בצורה אינטואיטיבית יותר.
קירוב נורמלי: עבור n גדול, ההתפלגות הבינומית יכולה להיות מקורה על ידי התפלגות נורמלית עם ממוצע np וסטיית תקן np(1-p).
קירוב פואסון: כאשר n גדול ו-p קטן, כך ש-np מתון, ההתפלגות פואסון עם פרמטר λ = np יכולה לקירוב את ההתפלגות הבינומית.
התפלגות ברנולי: ההתפלגות הבינומית היא הסכום של n ניסויים ברנוליים בלתי תלויים.
הבנת הנחות אלו היא קריטית ליישום נכון של מודל ההתפלגות הבינומית על בעיות בעולם האמיתי.
כשאתה מפרש את תוצאות ההתפלגות הבינומית, שקול:
על ידי מתן מידע מקיף זה, המשתמשים יכולים להבין טוב יותר וליישם את ההתפלגות הבינומית לבעיות הספציפיות שלהם.
גלה עוד כלים שעשויים להיות שימושיים עבור זרימת העבודה שלך